קבלני הבנייה והתשתיות צורכים בעיקר בטון - שמחירו כבר עלה, ולכן נראה שעליית מחירי המלט לא תשפיע עליהם כעת, וגם לא על רוכשי הדירות
יבואני המלט מעלים את מחירי המוצרים שלהם בכ 13%-10%
מה שעשוי להאיץ את עליית מדד תשומות הבנייה. עם זאת, לא צפויה
השפעה מהותית על מחירי הדירות.
היבואנית סימנט, בעלת נתח השוק הגדול ביותר מקרב היבואנים
נאמד ב 30%-20%- ( הודיעה ללקוחותיה על התייקרות של 13%).
הודעות על ייקור מוצרי המלט התקבלו גם מהחברות הר טוב, לב־רון
והנסון.
חברת נשר, החברה היחידה המייצרת מלט בישראל ומחזיקה כ 40%-
מהשוק, לא הודיעה על שינוי מחירים. אחת הסיבות לאי-התייקרות
המלט היא האטה בענף הבנייה כתוצאה מהפסקה כמעט מוחלטת
בתחום מבני התעסוקה )משרדים( ועיכוב בכניסה לפרויקטים חדשים
בתחום המגורים, נוכח ירידת המחירים וגידול במלאי הדירות שעדיין
לא נמכרו.
לפני שבועיים מסרו גם יצרני הבטון, שהמלט הוא חומר הגלם העיקרי
שלהם, על התייקרות מוצריהם ונראה שהודעתם נמסרה בעקבות
ידיעות קודמות שקיבלו על ייקור המלט. לכן נראה שעליית מחירי
המלט הנוכחית לא תשפיע על קבלני הבנייה מעבר להשפעת עליית
מחירי הבטון.
התייקרות מוצרי הבנייה עשויה להשפיע על רוכשי הדירות דרך האצת
העלייה של מדד תשומות הבנייה, ועלייה בתשלומים הצמודים למדד
תשומות הבנייה. מסוף השנה שעברה עלה מדד תשומות הבנייה
בשיעור של 3.8% , לעומת עלייה של 3.1% במדד המחירים הכללי.
ההשפעה העיקרית של העלייה צפויה להיות על רוכשי דירות
שהתחייבו לתשלומים הצמודים למדד מחירי הבנייה. מצד שני יגדל העול על יזמים ששיווקו דירות במסגרת מבצעים וויתרו
לרוכשים עלהצמדת חובם למדד תשומות הבנייה. עם זאת, ההשפעה על מחירי
הדירות לא צפויה להיות מהותית, נוכח עודפי היצע הגדולים בשוק הדירות החדשות.
בענף המלט אומרים שהסיבה העיקרית לעליית המחירים היא
התייקרות בשוק המצרי, שבעקבות החרם הטורקי נהפך לספק עיקרי
עבור יבואני המלט לישראל. הקבלנים אינם צורכים את המלט ישירות,
אלא רוכשים מיצרני הבטון תערובות מוכנות שהמלט הוא מרכיב
עיקרי בהן, לצד חומרי מחצבה וחומרים אחרים שהתייקרו באחרונה.
בעקבות עליית מחירים נרשמה גם אצל יצרני המלט המיובא מיוון,
הטלת "מס פחמן" עליהם, שכן ייצור המלט נחשב לגורם עיקרי
בזיהום האוויר התעשייתי בעולם.
