ותודה לארדואן: התעשייה הישראלית הרוויחה מהאמברגו - ומחירי המלט אף ירדו

האמברגו הטורקישהשית נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על ישראל

לא רק שלאפגע בכלכלה הישראלית, אלא להיפך – התעשייה

הישראליתהרוויחה מעודף ביקושים והיבואנים מצאו חלופות אחרות

ליבוא מהעולם.במחירי המלט אפילו חלה ירידה קלה במחירים. עם

זאת, בשארהמוצרים שהמשיכו להיות מיובאים מטורקיה חלה עלייה

של כ 10%-במחירים, אך זו לא השפיעה באופן רחב על הצרכן

הישראלי.

הנתונים האלהעלו היום (שני) במחקר של ד"ר חגי אטקס ממחלקת

המחקר שלבנק ישראל, בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

)למ"ס). המחקר נערך בעקבות האמברגו הטורקי עלישראל לאחר 7

באוקטובר.באפריל 2024 , לאור המלחמה בעזה, הטילה טורקיה

איסור יצואלישראל. במאי 2025 הורחב האיסור לאמברגו מלא של

טורקיה עלישראל – ובאותה שנה, באוגוסט, חל איסור מוחלט על

עגינת אוניותישראליות בטורקיה ולהיפך.

עד הטלת האמברגו,ישראל ייבאה ב 2023- מטורקיה מוצרים ב 5.5-

מיליארד דולר,ואילו היקף היצוא היה נמוך יותר והגיע לכ 1.5- מיליארד דולר.

נתוני היבואמגלים כי אכן הייתה מגמה חדה של ירידה

הפסקת היצוא.מאז 2024 , היצוא הטורקי הרשמי לישראל נפסק

לחלוטין.ואולם, כאשר בוחנים את צד היבוא הישראלי מטורקיה,

מגלים כיהישראלים המשיכו לייבא מוצרים מטורקיה בדרכים עקיפות.

היבוא אמנםהצטמצם ב 60%- , אך ישראלים המשיכו לייבא מוצרים

מטורקיה באמצעותמדינות שלישיות או מתווכים. סכום היבוא השנתי

הגיע ב 2024-לכ 250- מיליון דולר בחודש.

בתחילה, היבואהעקיף התאפשר דרך הכלכלה הפלסטינית

בהמשך, לאחרשהדבר התפרסם בתקשורת, טורקיה הטילה מגבלה

על כך. ובכלזאת, ישראלים המשיכו לייבא מוצרים מטורקיה באופן

עקיף. הצורךבמתווכים כדי לייבא מוצרים מטורקיה הביא לעלייה של

כ 10%- במחיריהמוצרים שהמשיכו להיות מיובאים מטורקיה, אך

מדובר עלכ 2%- מכלל היבוא – כך שלא הייתה לכך השפעת מקרו

רחבה על הצרכןהישראלי.

לפי אטקס,לצד עקיפת האמברגו, האסטרטגיה הנוספת של

הישראליםכדי לפצות על הפסקת היבוא מטורקיה הייתה גידול ביבוא

משאר העולם.נתוני בנק ישראל מראים כי היבואנים הישראלים

הצליחו למצואחלופות כמעט מלאות ליבוא מטורקיה ממקומות

אחרים בעולם.

התפתחות מעניינתאחרת הייתה השפעה חיובית דווקא על התעשייה

הישראלית.לפי מדדי הפדיון של התעשייה הישראלית מאז הטלת

האמברגו בתחילת2024 , התעשייה המקומית נהנתה מגידול שנע בין

5 ל 10%- במכירות בתעשיות שונות, כאשר הטכנולוגיה המעורבת-

מסורתית נהנתהמהגידול החד ביותר במכירות. כלומר, חסימת היבוא

מטורקיה הובילהאת הישראלים לצרוך יותר מהתעשייה המקומית.

מיבוא

אטקס הציגכמקרה בוחן את היבוא ממלט. עד למלחמה, 70%

המלט לישראלהיה מטורקיה. היקף היבוא הימי של טונה ללא יבוא)

יבשתי נעסביב 30 מיליון דולר בחודש. ואולם מאז הכרזת האמברגו, (

היקף היבואשל מלט מטורקיה צנח והתאפס לחלוטין.

למרות זאת,המחקר של אטקס מראה כי בתוך חודש

הצליחו הישראליםלמצוא חלופה ליבוא המלט, והיקפי היבוא נותרו

כשהיו.

,

כאשר ספקמרכזי כל כך מפסיק למכור התוצאה שאמורה היתה

להיות היאעליית מחירים. ואולם, המחקר של בנק ישראל, לפי מדד

תשומות הבנייה,מגלה כי עם הכרזת האמברגו מחירי המלט בישראל דווקא ירדו בכ 3%- לעומת התקופה הקודמת."הטורקים רצו להעלות

את המחיר,אבל הוא דווקא ירד", אמר אטקס. "יש את שאלת האיכות,

אבל בדקתיעם קבלנים והם אומרים שאיכות המלט דווקא השתפרה.

כלומר, הממצאיםמגלים היעדר השפעה שלילית של הפסקת היבוא

של מלט מטורקיה.ההסבר היחיד הוא שהקבלנים נאלצו להחליף ספקים, והדבר הוביל אותם לבצע סקרי שוק ולמצואמחירים זולים

יותר".

‍